הרכבת הטרנס מונגולית

כפי שכתבנו, חזרנו בטיסה מהגיחה להוהוט לרכבת הטרנס מונגולית ואנחנו ממשיכים איתה ממעבר הגבול בארליאן דרך מדבר גובאי לאולן באטור בירת מונגוליה.
שמחים ממעבר הגבול הקל והמהיר ניגשנו לדלפקים של הרכבת לקבל את כרטיסי הנסיעה שהוזמנו ושולמו מבעוד מועד דרך מערכת האינטרנט החדשה של הרכבת המונגולית.

לתדהמתנו, לא שמעו בתחנה על מערכת המחשב החדישה…
נופפנו שוב ושוב במספר האישור האלקטרוני שקיבלנו, אבל מרגע לרגע המרחק לכרטיס הנסיעה המיוחל נראה רחוק יותר ויותר:
הפקידה הראשונה (פרה מונגולית משופמת במשקל חריג) העבירה אותנו לשנייה. זו העבירה אותנו למנהלת המשמרת ומשם, לאחר שחסמנו את הדלפק במשך כחצי שעה, למנהל התחנה.
דוברת אנגלית יחידה מבין כל הנוסעים בתחנה הצילה את המצב. היא התקשרה לשירות הלקוחות של הרכבת, ולאחר דיונים ארוכים והתיעצויות הודפסו ארבעה כרטיסים מרוטים במדפסת סיכות מיושנת.
עוברות עוד כמה דקות ארוכות ואנחנו על הרכבת הטרנס מונגולית, בדרך מגבול סין לאולן באטור בירת מונגוליה!

מצלמים את המסך של הלפטופ במכונת צילום מיושנת כאסמכתא להזמנה	מדפיסים במדפסת סיכות ארבעה כרטיסים
עולים על הרכבת	ככה נראה הכרטיס הנכסף
	שקיעה במדבר גובאי