אגם קולרידג (Lake Coleridge) פחות נגיש ופחות מתוייר משאר האגמים באי הדרומי של ניו זילנד, למרות שהוא יפיפה ובעל צבעים מיוחדים.
לאחר דרך עפר ארוכה ומספר אגמים קטנים הצלחנו להגיע לשפת האגם.
ב- Lake Coleridge הוקם עוד ב- 1914 אחד הסכרים הראשונים בניו זילנד להפקת חשמל, שמנצל את הפרש הגבהים בין האגם לבין נהר Rakaia.
קטגוריה: ניו זילנד
Rakaia River
יער פיל
ביער פיל (Peel Forest) עצים עתיקים. הגדול (והעתיק) ביותר הוא עץ טוטארה, הנמצא בסוף “מסלול העץ הגדול” (Big Tree Walk).
היקף הגזע 9 מטר והוא נולד לפני כ-1,000 שנה – כלומר היה כאן בניו זילנד 500 שנה לפני שקולומבוס גילה את אמריקה, 400 שנה לפני שראשון המאורים נחת בניו זילנד וכ- 800 שנה לפני שקפטן קוק הגיע.
העץ, כפי שניתן לראות בתמונות, ממשיך לחיות בשלווה – ומאחר ועצי טוטארה יכולים לחיות 2000 שנה, אם אף אחד לא יפגע בו יש לו עוד 1,000 שנה לפחות.
Lake Tekapo
אגם טקאפו (Lake Tekapo) נמצא במרכז האי הדרומי של ניו זילנד, סמוך להר קוק ומקביל לאגמים טה אנו,וואקאטיפו, וואנקה, הוואה, אוהאו ו-פוקאקאי.
כמו כל חבריו גם הוא חודר בין פסגות האלפים הדרומיים ומוקף הרים מושלגים.
האכלנו את דגי הסלומון בחוות הסלומון של מאונט קוק (וגם קנינו אחד). עלינו עם הקראוון על הר ג’ון (Mount John) לתצפית על כל האיזור, המשכנו לאגמון הקטן אלכסנדרינה (Alexandrina) ובסוף סיירנו בעיירה Lake Tekapo הסמוכה לאגם.
בעיירה כנסיה עתיקה בשם “כנסיית הרועה הטוב” (Church of the Good Shepherd) בה נערכה בדיוק כשהגענו חתונה. סמוך לכנסיה פסל לכבוד כלבי הרועים, שהיה ועדיין יש להם תפקיד חשוב באיזור.
קרחון טזמן
סמוך להר קוק נמצא קרחון טזמן. קצה הקרחון מכוסה אבנים וסלעים.
מאונט קוק
מאונט קוק (Mt Cook) הוא ההר הגבוה ביותר בניו זילנד ובעצם בכל הפסיפיק!
ההר קרוי במאורית “אאוראקי”- מנקב העננים – וכשמו כן הוא: גבוה, מושלג ומשקיף על חצי עולם..
ביום שהגענו נראה כאילו להר יש פרצוף (עיינים, פה ואף מושלגים). ניתן היה בקלות לדמיין שזהו פרצופו של קפטן ג’יימס קוק האגדי, שההר קרוי על שמו.
המסלול שעשינו בתחתית ההר נקרא “עמק הוקר” (Hooker Valley) ואורכו 4 שעות, כולל 2 גשרים תלויים מרשימים.
Lake Ohau
סכרים בניו זילנד
ניו זילנד היא לא רק מקום טבע מדהים, אלא גם מדינה שיש הרבה מה ללמוד ממנה בכל מה שקשור לשמירה על הטבע, תרבות ואורח חיים.
אחד הנושאים המפותחים ביותר בניו זילנד הוא ניצול יעיל של משאבי הטבע. כך, לדוגמא, כמעט בכל חווה או בית כפרי רואים מיכלים לאגירת מי גשמים, פאנלים סולאריים להפקת חשמל ופחים למיחזור.
בדרכנו לפנים האי הדרומי ראינו שלושה סכרים גדולים להפקת חשמל, הגדול והמרשים מביניהם הוא Benmore Dam.
Waitaki Valley
בעמק וואיטאקי (Waitaki Valley) המחבר בין אואמארו למרכז האי הדרומי הרבה דברים מיוחדים, כמו בכל ניו זילנד.
סלעי הפילים (Elephant Rocks) הם סלעים משוננים הנראים כמו חיות. מקורם בחול שנקבר באדמה, התקשה והפך לאבן גיר.
המקום התאים במיוחד למשחק “מחבואים” בין חיות הענק.
האם זהו שחורי? |
סמוך לסלעי הפילים מאובנים, מערות קטנות וסלעים שקיבלו צורות מיוחדות עם השנים.
לאחר נסיעה קצרה נוספת מגיעים למערה עם ציורי קיר מאוריים עתיקים.
Oamaru
העיירה אואמארו (Oamaru) נראיית כאילו קפאה בזמן: תור הזהב הגיע לכאן במאה ה-19, אז נבנו בתים מפוארים מאבן ונסללו רחובות רחבים. אולם בשנות ה-20 של המאה ה-20 נעצר הפיתוח וחלק גדול מהמבנים הענקיים הפכו לפילים לבנים, ושוכבים ריקים עד היום.
בחלק מהבניינים העתיקים יש מוזיאונים וגלריות.
במרכז העיר פארק גדול ובו פסלים, חממות פרחים וגן שעשועים.
עם רדת החשכה מתעוררת אואמארו ואיזור התעשיה העתיק מוצף בעשרות פינגווינים כחולים המסתובבים בין המבנים הנטושים, על הדרך ובין האנשים.
כל האיזור גועש, רועש והומה מקריאות הגוזלים להוריהם.
הכניסה (במחיר מופקע) למרכז המבקרים הנמצא במקום מיותרת לחלוטין – ניתן לצפות בפינגווינים מצויין מחוץ למרכז, בלי נוכחותם המעיקה של הפקחים בתוך המרכז האוסרים על המבקרים להתקרב או לצלם.