אנו ממשיכים את המסע חזרה לישראל ואת חלקו אנחנו עושים בדרך יבשתית – ברכבת הטרנס מונגולית (ובהמשך הטרנס סיבירית המחוברת אליה).
הרכבת הטרנס-סיבירית היא רשת מסילות הברזל הארוכה בעולם, ומחברת את אירופה ומערב רוסיה לסין, מונגוליה ומזרח רוסיה. אם פעם יהיה שלום במזרח התיכון, יתכן וגם רכבת ישראל תתחבר לקו (כמובן אך רק אם ועד העובדים ירשה..)
הקו ממוסקבה לולדיווסטוק במזרח רוסיה (אליה לא נגיע ב-“סובב עולם 1”) הוא באורך 9,288 קילומטר וחוצה שמונה אזורי זמן…
אנו עוזבים את שניאנג ומגיעים בפעם השלישית בטיול לבייג’ין, הפעם רק לחניית לילה. למרות העייפות אנחנו לא מוותרים על ארוחה במסעדה שאנחנו אוהבים (שזכתה לכינוי “מסעדת הבית”) וצוברים כוח למסע הגדול עד מוסקבה.
מבייג’ין אנו נוסעים בקטע הראשון של ה-“טרנס מונגולית” עד העיר דאטונג (Datong) שבסין.
לפנינו, לפי התוכנית, עוד מספר קטעים במסילה, עד שניפרד מהרכבת לטובת טיסה מוזלת מנובוסיבירסק לבירת רוסיה, מוסקבה.
טיפים חשובים לנוסעים ברכבת בסין:
1. על מנת לחסוך בעלויות, להיות גמישים בעצירות במהלך הנסיעה ולהחליף קטעים מסויימים במסלול של הרכבת בטיסות או אוטובוסים ההתקדמות שלנו היא בתוואי הרכבת, אולם אנו משתמשים ברכבות מקומיות.
את המסלול בנינו בדרך הבאה:
רכבת מבייגין לדאטונג (Datong), על המסילה ה- “טרנס מונגולית”.
רכבת מדאטונג להוהוט (Hohhot) – שנמצאת מחוץ לתוואי המסילה.
טיסה פנימית בסין בין ההוט לארליאן (Erlian), על הגבול בין סין למונגוליה.
חציית הגבול בארליאן למונגוליה ורכבת מונגולית לאולן באטור (Ulan Bator) בירת מונגוליה במסילה של ה-“טרנס מונגולית”.
כאמור נסיעה בדרך הזו זולה יותר (ולדעתנו גם מהנה יותר) מנסיעה רצופה ב-“טראס מונגולית” מבייג’ין לאולן באטור.
2. רכבות לילה אינן תמיד הדרך הטובה והמשתלמת ביותר.
רכבת לילה בסין תהיה הרבה פעמים יקרה מנסיעת יום פלוס תשלום עבור לילה בבית מלון, כך שכסף לא תמיד חוסכים.
וחסכון בימים – גם הוא לא אוטומטי. למרות שרכבות הלילה מאוד נוחות, עדיין לא קל לזנק מהם בבוקר ליום טיול בסין..
לכן יש לשקול כל מקרה לגופו – לבדוק את זמני הרכבות, המחיר שלהן, שעת היציאה וההגעה וגם מה מפסידים בדרך אם נוסעים בלילה.
3. ברכבות בסין ניתן לקנות מקומות בקרונות שינה גם בנסיעות יום. זה נוח במיוחד עם ילדים.
4. חלק מהקווים בסין עמוסים מאוד וכדאי לקנות כרטיס הכי מוקדם שאפשר. מכירת כרטיסים בסין היא החל מ-10 ימים לפני מועד הנסיעה. קנייה של כרטיסים בעיר השונה מנקודת ההתחלה של הנסיעה כרוחה בעמלה של 5 יואן לכרטיס (בערך שניים וחצי שקלים).
5. התורים (נכון ליולי 2011) בקופות הכרטיסים בתחנות הרכבת בסין הם בלתי נסבלים. אלטרנטיבה לתורים היא לקנות כרטיסים בדוכני מכירת כרטיסים בעיר. לא מדובר בסוכנויות נסיעות (שמוסיפות עמלות למחיר הכרטיס עד כדי הכפלת המחיר) אלא בסוכנים מורשים של הרכבת, שגובים עמלה סמלית (שוב 5 יואן).
6. באתר הזה פירוט מדוייק ובאנגלית של כל הקווים, הזמנים והמחירים: www.travelchinaguide.com/china-trains/
7. קיימת אפליקציה לאייפון בשם iTravChina עם אותו מידע.
8. ילדים מתחת לגובה 1.30 נוסעים חינם. ילדים מתחת לגובה 1.50 משלמים חצי מחיר
