בסוף מעבר ההרים Lewis Pass, בערך באמצע הדרך בין קאיקורה לקרייסטצ’רץ’, שוכנת עיירת הנופש הנמר ספרינגס (Hanmer Springs).
עלינו על גבעה קטנה המשקיפה על העיר, ביקרנו באגם הקטן והאכלנו את הברווזים.
אבל לא בשביל כל אלו הרחקנו עד להאנמר ספרינגס.
האטרקציה המרכזית ב-Hanmer Springs היא המעיינות החמים, הבוקעים מהאדמה.
התמונות אמנם נראות נהדר, אבל המקום קיבל בדירוג של משפחת שחר ציון “בינוני” בלבד, וזאת בגלל מחיר הכניסה הגבוה והחוקים הנוקשים של האתר, שנתנו (לי לפחות) הרגשה של מחנה צבאי:
על כל שני מתרחצים יש מציל, ואלו מצידם לא מפסיקים לקשקש, להעיר ולהתקרצץ, למרות במדובר בבריכות שחלקן בעומק של 30 ס”מ ומטה.
ילד מתחת לגיל 5 צריך להימצא במרחק זרוע ממבוגר, והמבוגר חייב כמובן להימצא בתוך המים. זאת, אפילו אם הבריכה היא בגודל ועומק של שלולית. אמנם זוהי רוח החוק בניו זילנד, אבל מישהו בהאנמר לקח את הנושא לקיצוניות יתר, ואיבד את ההגיון בדרך..
מיסכן מי שיטבול את הראש (הוא יקבל מהמציל הסבר מפורט על הסכנות שבבריכות תרמיות), ירוץ (יש על זה סעיף בתקנון), יכניס בקבוק זכוכית לאתר (?) או סתם ידבר בקול קצת יותר מדי חזק.
ושיא השיאים – אם רציתם לצאת לחנייה להביא משהו מהאוטו, תתבקשו לעבור דרך הקבלה, “להחתים שעון” (זו לא בדיחה) וקיבלתם 10 דקות לצאת ולחזור. התעכבתם – בהנמר ספרינגס יש (שוב, לא להאמין) “מחיר מיוחד” למבקרים חוזרים באותו יום.
עם כל אלו היינו מצליחים איך שהוא להתמודד, אבל בקבלה החליטו שאמיתי לא גבוה מספיק לעשות את המגלשות (שעולות מחיר מופקע נוסף לדמי הכניסה), והמתאימות להערכתי גם לילדים בני 3.
לא עזר שהוא מגיע לקו המסמן את מגבלת הגובה ואף עובר אותו (תשפטו בעצמכם).
חרגתי ממנהגי וכתבתי למנהל האתר מכתב תלונה. מענה לקוני (המורכב ככל הנראה מ- Cut & Paste ממכתבי תלונה קודמים) בלי תשובות אמיתיות התקבל יום לאחר מכן.
לשיקולכם אם להגיע להאנמר ספרינגס או לא (טיפ – בקרייסטצ’רץ’יש בריכה מצויינת עם מגלשות לילדים בחמישית מחיר, וברחבי ניו זילנד יש עוד כמה בריכות תרמיות, בלי הפוזה ובלי שתצטרכו להיות עורכי דין בשביל להבין את החוקים והתקנות.).
