מעבר ההרים לואיס פאס (Lewis Pass) חוצה את האלפים הדרומיים ומחבר בין החוף המערבי לחוף המזרחי באי הדרומי של ניו זילנד.
אנחנו כבר באווירת "סוף טיול" בניו זילנד (במקרה שלנו בהחלט נכון המשפט שכל סוף הוא התחלה חדשה..) ולכן מתחילים להיפרד מה-"בית" ומצלמים את הקראוון בכל מיני זויות..
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בלב מעבר ההרים ארת'ורז פאס יוצא מסלול של כשעה אל מפל Devil's Punchbowl Waterfall – מפל קערת הפונץ' של השטן.
המפל גבוה מאוד והזרימה בו חזקה – הוא מורכב משני חלקים: מפל עליון ומפל תחתון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לאחר הליכה של כ-10 דקות מהכביש מגיעים למפלי מאתאי (Matai Falls) ולמפל Horseshoe.
|
|
|
|
במפלי מקליין (McLean Falls) בריכה קטנה עם מים קפואים. אמיר ואמיתי העזו ונכנסו..
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"מפלי הניאגרה של ניו זילנד" (Niagara Falls) הם דוגמא לחוש ההומור הניו זילנדי.
המדובר (כפי שניתן להבין מהתמונות) במפלונים קטנים אשר אינם מתקרבים למפלים בצפון ארה"ב.
|
|
|
|
במעבר ההרים האסט (Haast Pass) עשרות מפלים (שוב, זו לא הגזמה) ופסגות מושלגות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בסמוך לעיירה הוקיטיקה (Hokitika), בצידו המזרחי של אגם קאניירה (Kaniere) גועשים ורועשים מפלי דורותי (Dorothy Falls).
|
|
בערוץ באלר (Buller) לאחר יום גשום עשרות מפלים (זו לא הגזמה) הנופלים משני ציד הכביש המפותל.
 הגשר התלוי הגבוה ביותר בניו זילנד – 110 מטר – Buller Gorge Swingbridge |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הפארק הלאומי טונגארירו (Tongariro National Park) נמצא מדרום לאגם טאופו וכולל שלושה הרי געש (פעילים!): טונגארירו (Tongariro), נגאורוהואה (Ngaurohoe) ו-רואפהו (Ruapehu).
הר נגאורוהואה (Ngaurohoe) הוא הצעיר בהרים ונוצר ב-2500 השנים האחרונות. ניתן לזהות הר געש צעיר לפי צורתו – הסימטרית.
למי שההר נראה לו מוכר – הר נגאורוהואה הוא "מאונט דום" (Mt Doom) מ-"שר הטבעות".
|
|
בדרך להר רואפהו (Ruapehu) על כביש 48 עשינו מסלול הליכה קצר למפלי Tawhai.
|
|
|
|
הר רואפהו (Ruapehu) הוא הגבוה והפעיל מבין שלושת ההרים. ההר התפרץ ב- 1988, 1995 וב-1996.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מסלול הליכה קצר מוביל למפלי Mangawhero.
|
|
|
|
מפלי הוקה (Huka Falls) נמצאים על נהר וואיקאטו – הנהר הארוך ביותר בניו זילנד.
הניו זילנדים הם כידוע חובבי פעילות אקסטרים. לפיכך אחת הפעילויות הנפוצות במפלים היא להגיע קרוב אליהם בסירת מנוע מהירה, מלמטה. הפעילות, כדרך אגב, לצופה מהצד נראת מפחידה למדי – הסירות צוברות תאוצה רבה ונוסעות במהירות כנגד הזרם עד שנבלמות מעוצמת המפל. הדבר גורם לאי יציבות הסירה ונראה כאילו היא יכולה בכל רגע להתנפץ במהירות על הסלעים שליד.
|
|
|
|
|
|
