בלב בייג’ין, סמוך לעיר האסורה שלושה אגמים בשם “שְה צָ’ה הָאי” (Shichahai, או בתרגום מילולי אגמי עשרת המקדשים הבודהיסטים).
אנחנו הקפנו את האגם הדרומי מבין השלושה- הוֹאוּ-הָאי (Houhai).
|
|
|
|
|
|
|
|
קטגוריה: ביג’ין
טקס תה סיני
טקס התה הסיני הוא טקס עתיק יומין, שמקורו בתורת הטאו.
לדברי המארחת שלנו, חלק מהסינים מקיימים את הטקס גם בתקופתנו, בעיקר בסופי שבוע ובאירועים חברתיים/משפחתיים.
תחילה מריחים את התה (יש כמובן סוגים רבים) ואז לוגמים ממנו מכוס קטנה.
|
|
|
|
|
|
עגלה מסביב לעולם
עגלת הילדים שלנו הצליחה לשרוד שלושה ילדים, מספר טיולים לחו”ל ואת מרבית “סובב עולם”.
היא נדחקה בלי היסוס לרכבות, מטוסים, ספינות וקראוונים. עברה מדרגות, דרכי עפר, נחלים, חופי ים, מדבריות ושלג.
במעברים העמסנו עליה בלי רחמים בנוסף לילדים תיקים, בקבוקים ומעילים.
מישום מה, דווקא אחרי מגדל התוף – שם היא חיכתה בסבלות למטה, נשבר לחתיכות הציר המרכזי שמחזיק אותה.
מתקן אופניים מוכשר, שבית המלאכה שלו ממוקם על מחצלת ברחוב ליד המגדלים, נבחר (לאחר היסוס מה) לתקן את הבונבוניירה.
וכך, לאחר מספר דקות של עבודה, ולאחר שנפרדנו מ- 20 יואן (כ-11 ש”ח) – יצאנו עם העגלה לדרך חדשה – כשבתחתיתה חלק מאופניים סיניים משומשים.
התיקון הבא, לפי הסטטיסטיקה, בעוד כ-7 שנים. מעניין באיזו יבשת זה יהיה..
|
|
|
|
מגדל הפעמון והתוף
השעון הרשמי של בייג’ין עד 1924! הקשה על התוף מלווה בצלצול הפעמון הודיעו לתושבי העיר על השעה.
שני המגדלים מתנשאים לגובה של בערך 48 מטר. במגדל התוף היה תוף אחד גדול (ששרד) ועוד 24 תופים קטנים.
במגדל הפעמון מצוי (כצפוי) פעמון נחושת גדול בגובה 5.4 מטרים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מקדש קונפוציוס
מקדש קונפוציוס (Confucius Temple) נבנה בשנת 1306 ושימש לאחסון כתביו העתיקים של קונפוציוס.
קונפוציוס נחשב לגדול הפילוסופים של סין.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פארק Beihai
פארק Beihai נמצא ממערב לעיר האסורה וגם אליו חזרנו.
הפארק מלא שבילים, מקדשים ופינות נחמדות. במרכזו אגם עליו שטנו בין הפגודות והגשרים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פארק ג’ינגשאן
פארק ג’ינגשאן (Jingshan Park) נמצא על גבעה קטנה מצפון לעיר האסורה.
הגבעה איננה טבעית – מקורה באדמה שהוצאה מהתעלה המקיפה את העיר האסורה ומהאגמים המלאכותיים שלידה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ארמון הקיץ
גם ארמון הקיץ זכה ב-“סובב עולם” לביקור חוזר עם סבא וסבתא.
ארמון הקיץ, ששימש את ארבעת קיסרי סין האחרונים בעונה החמה, הוא לדעת כולנו האתר היפה ביותר בבייג’ין.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מקדש השמיים
זהו ביקורנו השני במקדש השמיים (Temple of Heaven) – הפעם עם המשפחה המורחבת.
מקדש השמיים שימש פעמיים בשנה את קיסרי סין. בנייתו החלה ב-1406 והסתיימה 14 שנה לאחר מכן ב-1420 (כניראה גם בתקופה ההיא התמודדו עם התנגדויות שכנים, חריגות בנייה בוועדה המחוזית וכו’).
המקדש החליף בעצם את הר טאי (שאנו מתכננים לבקר בו בקרוב) – שהיה עד לבניית “מקדש השמיים” המקום היחידי שבו יכלו קיסרי סין לסגוד לשמים ולארץ.
ב-1530 החליט קיסר סין על הפרדה בין טקסי השמיים והארץ, וכך השתנה שם המקדש מ- “מקדש השמיים והארץ” ל-“מקדש השמיים” ונבנו בבייג’ין שלושה מקדשים חדשים: מקדש האדמה, מקדש השמש ומקדש הירח.
|
|
|
|
|
|
מפעל פנינים
במפעל לייצור פנינים ראינו את תהליך הוצאת הפנינים המתורבתות מהצדפות.
פנינים נוצרות בצדפות שלתוכן חדר גוף זר – חומר אורגני כלשהו, אבן קטנה, גרגר חול כו’. הרכיכה החיה בתוך הצדפה מפרישה חומר ששמו ‘נָאקְר’ (Nacre) ומצפה את הגוף הזר בשכבה אחר שכבה של עד שנוצרת פנינה.
ערכה של פנינה עולה ככל שהיא גדולה יותר ועגולה יותר.
|
|
|
|