Cape Reinga

“הצפון הרחוק” (Far North) של ניו זילנד הוא לשונית יבשה צרה וארוכה (בערך 100 ק”מ) בקצה האי הצפוני.
החופים בצידו המזרחי של חצי האי משוננים ומלאי צוקים ואיים. התצפיות היפות ביותר הן ב- Houhora Heads וב- Henderson Bay.

Cape Reinga Cape Reinga
Cape Reinga Cape Reinga
Cape Reinga Cape Reinga
Cape Reinga Cape Reinga
Cape Reinga Cape Reinga
Cape Reinga Cape Reinga
Cape Reinga Cape Reinga
Cape Reinga Cape Reinga

לאורך החוף המערבי – ובייחוד בצד הצפוני- דיונות חול ענקיות עליהן ניתן לגלוש. הדיונה הגדולה ביותר אותה רואים בתמונות נקראת Te Paki Giant Sand Dunes

Cape Reinga Cape Reinga
Cape Reinga Cape Reinga
Cape Reinga Cape Reinga

כף ריינגה (Cape Reinga) היא הנקודה הצפונית ביותר בניו זילנד (אם לא לוקחים בחשבון איים קטנים הנמצאים צפונית לאי הצפוני).
כאן, לפי המיתולוגיה המאורית, עוזבות נשמות המתים את הארץ ועולות השמיימה.
המגדלור נמצא בשימוש גם כיום, ומסמן את נקודת המפגש בין ים טזמן (מצד מערב) עם האוקיינוס השקט (בצד מזרח).

Cape Reinga Cape Reinga
Cape Reinga Cape Reinga
Cape Reinga Cape Reinga
Cape Reinga Cape Reinga

ליד Houhora לשונית חול יפיפיה עם איי חול קטנים.

Cape Reinga Cape Reinga
Cape Reinga Cape Reinga

לכל אורכו של חצי האי בצד המערבי מסלול לרכבי 4X4 בשם ניינטי מייל ביץ’ – Ninety Mile Beach.

Cape Reinga Cape Reinga
Cape Reinga Cape Reinga

Mangawhai

בזמן התכנון של “סובב עולם” התלבטנו הרבה כמה זמן להקדיש לאוסטרליה וכמה לניו זילנד.
ניו זילנד יפה יותר מאוסטרליה. מצד שני היא גם יקרה יותר ויכול להיות לא נעים מבחינת מזג האוויר לטייל בה שלא בעונה. עוד שיקול שעמד לנגד עיננו הוא שגם טבע, ויפה ככל שלא יהיה, עלול מתי שהוא להימאס.
אחרי מחשבה רבה נבחר התאריך של 5 בדצמבר להתחיל את המסע עם קראוון מאוקלנד דרומה, והתאריך של 21 בנובמבר לעשות את החלק הצפוני (החמים יותר) לאוקלנד עם רכב. באמצע, נהיה וכמה ימים באוקלנד עצמה (בלי רכב).
לפיכך את הלילה הראשון בילינו בדירה כ- 100 ק”מ צפונית לאוקלנד, במקום בשם Mangawhai.
לשמחת הילדים הבית הכפרי, שהיה מבודד בטבע, מצוייד בטרמופולינה..

Mangawhai Mangawhai
Mangawhai Mangawhai
Mangawhai Mangawhai
Mangawhai Mangawhai
Mangawhai Mangawhai
Mangawhai Mangawhai
Mangawhai Mangawhai

ניו זילנד

ניו זילנד היא ככל הנראה המדינה הכי יפה בעולם. לא ראינו (עדיין) את כל העולם (ואי אפשר כניראה בשנה לראות את כולו), ועוד לא ראינו את כל ניוזילנד. אבל ממה שראינו – השילוב שיש ב-ניוזילנד של מפרצונים, הרים, איים, גבעות מוריקות, נחלים, מפלים, שלג, דיונות, חופים ובעצם כל פלא טבע שניתן לחשוב עליו הופך את המקום הזה פשוט לגן עדן לטיולים.
היטיבו לתאר את השפע הזה מחברי המדריך-“לונלי פלנט” שמלווה אותנו במסע. וכך הם כותבים: “ניו זילנד היא המקום הראשון שבו השמש זורחת, ואילו הייתם השמש הייתם גם כן מעדיפים לזרוח תחילה כאן”.

בצער רב השארנו את הרכב שלנו באוסטרליה, ובתוכו בערך שליש מהציוד שלנו. שני גולשים נחמדים – לי וסטיו – התנודבו לשמור על האוטו, ואנו מתעניינים מדי פעם במצבו.
בשדה התעופה בגולד קוסט (ממנו טסנו) התרחשה “דרמה” קלה, כאשר ביקשו שנציג כרטיס חזרה מניו זילנד. למשימה להשיג כרטיס יציאה הוקצבו לנו 10 דקות..
קיווינו שנצליח להתחמק מלקנות כרטיס חזרה בשלב הזה, אולם הכנתי “מבעוד מועד” כרטיס שיכול להתאים. וכך, בלחץ הרגיל של צ’ק-אין עם ילדים ותיקים במשקל חורג התחברנו לאינטרנט (איך עשו טיולים כאלו לפני עידן האינטרנט), המתנו בסבלנות עד שהאנטי וירוס יעדכן את עצמו על חשבון 10 הדקות שהפכו ל-3, ולחצנו על כפתור ה- Buy Now. מאושרים נגשנו לדלפק של החברה ממנה קנינו את הכרטיס חזרה על מנת להדפיס את הכרטיס, ואז כמובן המדפסת התקלקלה…
אולם הנציג היה נחמד, רץ לחברת Air New Zealand איתה טסנו והסביר שהכל בסדר ויש לנו כרטיס. זה עשה את העבודה, וכך מצאנו את עצמנו רצים לטיסה, שעברה בלי תקלות נוספות.

אומרים שאין בעיה להכניס לניו זילנד טיל בליסטי, אבל חסר למי שישכח בננה בתיק. ואכן, השלטים מהמטוס לביקורת הגבולות מלאים בפרסומות המראים אוכל ועליו תג מחיר: $400 – הקנס שמשלם מי שמכניס אוכל למדינה.
מאחר ובניו זילנד צימחייה ובעלי חיים ייחודיים, מקפידים הניו זילנדים מאוד לא להכניס אוכל ו/או סכנות ביולוגיות נוספות.
וכך, אחרי סריקת רנטגן מדוקדקת לכל חפציינו ותשאול מדוייק באילו איזורי טבע היינו באוסטרליה, התחלנו את המסע בארץ המדהימה. התמונות של האי הצפוני ששירה צילמה מהמטוס מרמזות על המראות שאנו עומדים לראות בימים הקרובים..

New Zealand New Zealand
New Zealand New Zealand
New Zealand New Zealand
New Zealand New Zealand