את היום האחרון בהוהוט שבצפון סין אנחנו מנצלים למשלוח חבילה לישראל, החבילה השביעית במספר.
סה"כ שלחנו לישראל 140 ק"ג, הכוללים את מרבית ציוד הקראוון והקמפינג ששימש אותנו באירופה וניו זילנד, את כל ביגוד החורף וגם המון שטויות שליקטנו וקנינו בדרך.

לאור ההיכרות הרבה עם סין ידענו שהכל ישתבש אבל בסוף גם יסתדר:
נהג המונית לא הבין מילה ממה שכתבנו והשמענו לו (אנחנו מצויידים בתוכנות מילון ושיחון סיני באייפון).
גם תמונה של גלויה עם בול לא שכנעה אותו להתקדם לסניף דואר וגם לא ציור מדהים של חבילה בתלת מימד.
בשלב מסויים הוא התקשרל-"דובר אנגלית" שניסה להבין איך בדיוק אנחנו רוצים לנסוע לעבר (Past) – הכל אמת ולא בדיחה.
אחרי שנפל האסימון הגענו לסניף דואר אחד שבו לא שולחים חבילות. נסיעה קצרה נוספת הביאה אותנו לסניף שני, שבו שולחים חבילות אבל לא בסוף השבוע. בסניף השלישי שולחים חבילות כל השבוע, אבל רק חבילות קטנות…

עצרנו את הנהג שלנו ליד רוכל ברחוב, וששכנעו אותו (תמורת 10 יואן = 5 ש"ח) למכור לנו את קופסת הקרטון הגדולה שלו (שלא נמצאת בכל דואר). עם הקופסא ונהג המונית שכבר הפך לחבר דהרנו לסניף המרכזי.
אחרי שארזנו הכל, פירקנו שוב (כי המשקל עבר את 20 הק"ג) וארזנו מחדש – החבילה השביעית בדרך מסין לישראל.

טיפ למטיילים:
הדואר בסין זול ונחשב לאמין (נוכל להגיד את זה במאה אחוז אחרי שכל החבילות תגענה).
המשקל המקסימאלי של חבילה הוא 20 ק"ג. זה כולל את משקל קופסת הקרטון וחומרי האריזה (שיכולים ביחד להגיע ל- 1.5 ק"ג).
משלוח דרך הים (כמו שאנחנו עשינו) אמור לקחת בין חודשיים לשלושה, ועולה 432 יואן (כ- 230 ש"ח נכון ליולי 2011).
ברוב סניפי הדואר אין קופסאות המתאימות ל- 20 ק"ג . פתרון אחד הוא מה שעשינו ופתרון אחר (ופחות מוצלח) הוא לאחד שתי קופסאות לקופסא אחת (פקידי הדואר מומחים בזה).
אם אחרי שמכניסים את הדברים לארגז מגלים שהוא גדול מדי מומלץ לקצר אותו על ידי כך שחותכים את חלקו העליון (זה פשוט יותר ממה שנשמע).
איכות הטיול עולה ככל שיש פחות ציוד מכביד ומיותר.
בהצלחה!